Share
Pin
Tweet
Send
Share
Send
אתה יכול להשתמש בשתי אפשרויות.
הראשון. במקום חדר הקיטור העתידי, יש צורך להסיר את האדמה. זה יספיק ללכת בעומק של 30 ס"מ. לכסות את התחתית בחול ולהידוק. כתוצאה מכך, כרית חול צריכה להיות בעובי של 10 ס"מ לפחות. לאחר מכן, יוצקים שכבת חרס מורחבת, כ -20 ס"מ, ונשפכת עם תמיסה של מלט וחול. לא פחות מיום לאחר מכן, מונח קצף על גבי המגהץ המיובש. עוביו, ככלל, הוא 10 ס"מ. לאחר מכן רשת חיזוק, שעליה נשפך מגהץ מלט או בטון. זה נעשה עם ההטיות הדרושות, לנקז שהוכן מראש למים. על גבי המגהץ תוכלו להציב סולם עץ של לוחות או סורגים. ואתה יכול ליצור רצפה מן המניין עם פיגורים ולוחות. רק ביניהם יש צורך להשאיר מרווח של לפחות 5 מ"מ למעבר מים.
השני. בקצה התחתון בצד אחד או בצד השני של הפיגור ארוז בלוק. הם פרשו את הרצפה המחוספסת. במקרה זה משתמשים בלוח בעובי של 25 מ"מ. הכיסוי העליון בחומר איטום. בין הפיגורים אני ממלא חימר מורחב, או מניח צמר סלעים, עד למפלס העליון שלהם. ואז שוב מניחים שכבה של איטום. והאחרון הוא לוח הרצפה המחורץ. אפשרות זו מתאימה בחדרי אדים, שבהם כמות גדולה של מים לא תשפך על הרצפה.
אתה צריך להתחיל לבודד את הקירות עם הלוחמות. לקירות מחוברים מוטות 50 * 50 מ"מ.
יש לבצע את המרחק בין הסורגים כמה סנטימטרים פחות מגודל הבידוד שיונח שם.
יתר על כן, על גבי הבידוד, ישירות לסורגים, מחובר נייר כסף.
היא תתן את האפקט המהביל של תרמוס.
על גבי נייר הכסף מותקן גם ארגז של בר, בלעדיו השפעת תרמוס אינה אפשרית. על הסורגים הקירות מרופדים בטבלה.
לרוב משתמשים בסיד או באספן.
כאשר מבודדים את התקרה, יש לזכור כי הבידוד שלה צריך להיות עבה כפליים מבידוד הקיר. לשם כך, גם חימר מורחב, שנמזג מעליית הגג, וגם צמר סלעים מתאימים.
אל תזניח את הגנת האש. יש לבודד את כל הצמודים לתנור ולמעבר הצינור בחומרים שאינם דליקים על בסיס אסבסט או בזלת.
בעקבות הכללים הללו, חדר האדים יעניק לכם המון הנאה.
Share
Pin
Tweet
Send
Share
Send