Share
Pin
Tweet
Send
Share
Send
פעם אשתי הייתה זקוקה למדפים בחדר האמבטיה המשולב. לא כל כך אהבתי את מוצרי הפלסטיק והמתכת שהוצעו בחנויות, אז החלטתי לחטט באספקת המוסך שלי. אהבתי כמה חתיכות עץ שהן שימושיות למדי לעבודה פשוטה. החומר היה מיובש היטב וחזק מספיק לייצור מבנה תומך. קצת כושר המצאה ודמיון, כלי טוב וידיים מוכרות לעבודות נגרות - כל מה שנדרש כדי למלא את הבקשה.
ייצור מדפים
לפי הרעיון שלי, היה צורך במשהו כמו קופסה חלולה וצרה, שהייתה נחוצה לחיבור בטוח לקיר בטון. לשם כך לקחתי שני קרשים זהים לדפנות התיבה, שהיו אמורים למלא את תפקיד המשטח העליון והתחתון של המדף. הכנסתי שני סורגים בצדדים, ומהסוף סגרתי את המבנה במעקה מתאים.
ואז היה צריך הרכבה אמינה לקיר. לשם כך עלה גוש ארוך שהיה צריך להיות מחובר לקיר. דפקתי ארבעה סורגים לחלק הזה, שמילא את התפקיד של קונסולות קטנות. כדי שהמקלות לא יתפצלו, קידחתי בהם חורי מדריך למברגים עם הקשה עצמית.
התקנת קיר
לשלב הבא נדרש מחורר עם מקדחה לבטון ומברג. עשיתי סימונים על הקיר כדי לקדוח חורים לתאים. תחילה קידחתי את המדריכים כך שהכלי לא יעבור לצד. לאחר שהתקנתי את אחד הצדדים, השתמשתי במפלס כדי לוודא כי החור לדוד השני נקדח בדיוק במקום הנכון. חשוב! יש לזווג את המסגד עם בורג, וקוטר המקדח הוא כזה שהפלסטיק נכנס לחור בחוזקה עם שוליו לאחר מכה פטיש קלה. אל תשכח מעומק החור, שאמור להיות עמוק בכמה מילימטרים מאורך המסילה.
התקנת מדף
נותר לשים תיבה ארוכה ודקה זו במבנה ההר. יש להתאים את המדף חזק מספיק, אך ללא כוח רב. כאשר הקונסטרוקציה מתאימה למסגרת בקושי, סובב בזהירות את הקונסולה והסר האופקי בעזרת מטלית או קובץ. במידת האפשר מותר לעשות זאת עם המשטח הפנימי של התיבה. אם אחת מהקונסולות תתברר כקצת ארוכה, תצטרך להסיר את העודפים, וכשהקיר בחדר האמבטיה די שווה, קצה המדף ישתלב איתו היטב. כדי להסתיר את ראשי מסמרי הגמר, ששימשו להידוק הלוחות העיקריים וחלקים אחרים, השתמשתי בדבק מיוחד לעץ, תוך ערבובו עם אבק עץ דק. אז הכנתי שני מדפים והנחתי אותם אחד על השני. בעבר, אשתי ואני שוחחנו על המרחק בין המדפים, כך שיתברר כמיטבי. נותר להבריג את המדף התחתון אל הרכבה התחתון, ואת החלק העליון למעלה כך שכובעי ההקשה העצמית לא נראים. כתוצאה מכך, גדלי המדפים התבררו זהים לחלוטין, והסידור היה סימטרי.
נגיעות גמר
לפני התקנת המדפים טיפלתי בהם בנייר זכוכית ואז ליטשתי אותם עם הרכב מיוחד על בסיס שעוות דבורים. זה נתן למוצרים את המראה הטבעי ביותר. נותרו שרידים קטנים מעץ, ולכן, בעזרת סוגריים בצורת L, חיברתי חתיכה אחת מעל מחזיק נייר הטואלט כדי למנוע את התפתלותה בלי כוונה.
מינימום של זמן וחומרים שהוקדש - ותוצאה מתקבלת למדי. כמובן, לא יצירת מופת, אבל אני יודע בוודאות שאשתי הייתה מרוצה.
מאמר מקורי באנגלית
Share
Pin
Tweet
Send
Share
Send